אודות

מדוע בחרת להיות רופא?

בילדותי נהגתי לצפות בסדרה 'בית קטן בערבה', במיוחד התפעלתי מדמותו של רופא הכפר שנסע בכרכרה שלו מבית לבית וטיפל באנשי הכפר וכבר אז חלמתי להיות כמוהו…

בנעוריי התחלתי לגלות עניין במכונה המופלאה שיצר הטבע ושמה "גוף האדם", ואך טבעי היה שאבחר לדחות את שירותי הצבאי וללמוד רפואה במסגרת העתודה. עבורי רפואה היא לא רק ניסיון בלתי פוסק לפענח את מכונת הגוף על כל צפונותיה ורזיה, אלא בראש ובראשונה מקצוע שעוסק בבני האדם ומבוסס על תקשורת ואמון. שהרי בפני מי יחשוף האדם את מכאוביו, אם לא בפני הרופא? כשעולם הרפואה נפתח בפניי, גיליתי שהתחום שמרתק אותי יותר מכל הוא רפואת ילדים. עבורי זה אתגר לטפל באדם בשלב ההיולי של חייו, כשעדיין ניתן לבנות תשתית איתנה של בריאות מיטבית ואף לחנך לבריאות.

אני רואה זאת כשליחות אמיתית וזכות גדולה להשקיע בדור העתיד.

אם לא היית רופא, מה היה מקצוע החלומות שלך?

בנוסף ללימודי הרפואה והתיאטרון למדתי גם עיצוב אופנה במסגרת לימודי חוץ במרכז האקדמי ויצ"ו חיפה. אני מאמין שאילו לא הייתי רופא הייתי בוחר להיות מעצב אופנה. זה מקצוע שדורש דמיון, יצירתיות ומקוריות ואפשר באמצעותו לא רק להכתיב סגנונות לבוש וטרנדים, אלא גם להעביר מסרים חברתיים ותרבותיים.

הייתי שמח לשלב את מקצוע הבימוי עם מקצוע עיצוב האופנה ולביים מיצגים גדולים של תצוגות אופנה.

כשאתה לא עוסק ברפואה, מהם העיסוקים שממלאים את הזמן הפנוי שלך?

במקביל להכשרתי כרופא למדתי גם בימוי תיאטרון באוניברסיטת חיפה ומאז אני חובש שני כובעים:
רופא ואיש תיאטרון.

בכלל, אני צרכן תרבות אדוק, קורא ספרים, צופה בהצגות ומאזין למוסיקה.

אין לי ספק שהמיומנויות שרכשתי באמנויות הבמה יחד עם האהבה שלי לתרבות, מסייעות לי בתקשורת עם הילדים.

איזו תכונה הופכת רופא למצוין?

ראשית, סקרנות. מאז ומתמיד אהבתי ספרי בלשים וסרטי בלשים. ריתק אותי האופן שבו הבלש מלקט רמזים ובאמצעותם מגיע לפתרון התעלומה. גם אבחנה רפואית היא מעין תעלומה שכדי להגיע לפתרונה הרופא אוסף רמזים ע"י תשאול המטופל וביצוע בדיקות רפואיות שונות, ולבסוף מחבר את כל הנתונים יחדיו.
שנית, יכולת הקשבה. כן, גם כאשר המטופל הוא בגיל שבו הוא עדיין לא מדבר… ואם נתמקד ברפואת ילדים, אהבה לעולם הילדים ולעולם המשחקים (חלק מהאבחונים מתבצעים תוך כדי משחק). רביעית, היכולת להיכנס לנפשו של הילד. מאז ומתמיד נתתי דרור לילד שבתוכי והוא בהחלט מסייע לי להבין היטב את מטופליי הצעירים.

מהן השאלות שכל מטופל צריך לשאול בפגישה אצל הרופא המטפל?

אני מאמין גדול בשקיפות המידע ובזכות המטופל על גופו, ועל כן חשוב לי שהילד והוריו יחושו בנוח לשאול כל שאלה שנוגעת לבעיה שבגללה הגיעו למרפאה. על המטופל לצאת מהמרפאה כשהוא מצויד בכל המידע: האבחנה, דרכי הטיפול המוצעות, הבדיקות והאבחונים המומלצים. חובה על הרופא להעניק למטופל את כל המידע וזכותו לדרוש מידע נוסף, אם המידע שקיבל אינו משביע את רצונו. כמו כן, זכות המטופל לבקש מהרופא מידע על הכשרתו וניסיונו בתחום הטיפול.

איזה מקרה/ מטופל הכי זכור לך ולמה?

מקרה שזכור לי היטב הוא של נער מתבגר כבן 14 שהגיע עם אמו לבית החולים בשל אירוע של פרכוס. הנער סירב לצאת מהמכונית ולהיכנס למיון. האמא נכנסה למיון בלעדיו ושיתפה אותי בחוסר האונים שלה בשל סירובו של הילד. הצעתי לה שאבוא לבדוק אותו במכונית. ניגשתי יחד איתה למכונית, בדקתי ותשאלתי אותו ככל הניתן ובהדרגה החששות שלו הלכו והתפוגגו. בשלב מסוים הוא הסכים להתלוות אלי לתוך בית החולים, אבל לא לתוך חדר המיון. הצעתי לו לשבת על כסא מחוץ לחדר המיון ושם לקחתי לו בדיקת דם. לאחר הבדיקה החמאתי לו על האומץ ועל שיתוף הפעולה. החיוך שעל פניה של האמא עם סיום הבדיקה נשאר חקוק אצלי למרות שחלפו מאז שנים רבות. המקרה הזה המחיש לי עד כמה ברפואה, בעיקר ברפואת ילדים, צריך לפעמים לחשוב מחוץ לקופסה.

לדעתך, מהי המגמה המסעירה ביותר בעולם הרפואה כיום?

בתחומים רבים של הרפואה נעשה שימוש הולך וגדל ברובוטים (בין השאר בניתוחים). עם כל הכבוד לטכנולוגיה המתפתחת ולהתקדמות המדע, קשה לי להאמין שרובוט, משוכלל ככל שיהיה, יכול להחליף את המגע האנושי בין הרופא למטופל. בחרתי במקצוע הזה בגלל התקשורת עם המטופל ומבחינתי בזה טמונים כוחו ועוצמתו.

מה מניע אותך?

אהבה לבני האדם, סקרנות, חקרנות, רצון לדעת יותר ולעומק במגוון רחב של תחומים, אופטימיות ואמונה שניתן להיטיב עם בני האדם וכמובן – אהבה לעולם הילד ולעולם המשחק (בכל המובנים של המילה "משחק"). אני מאמין שהסעיף האחרון ברשימה משאיר אותי צעיר ברוחי.

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט