קפיצת גדילה זו תקופה קצרה של עלייה בצריכת האנרגיה של התינוק כתוצאה מצמיחה מואצת של התינוק. באופן כללי ידוע כי בגיל חמישה חודשים ילד מכפיל את משקל לידתו ובגיל שנה משליש אותה. יש להבדיל זאת מקפיצת התפתחות שבה הילד חווה אבני דרך התפתחותיות חדשות כגון: התהפכות, זחילה, ישיבה, עמידה, הליכה, דיבור וכדומה.
בחודשים הראשונים לחיים התזונה היא עדין הגורם החשוב בגדילת התינוק. כעבור כשנה ציר הורמון הגדילה הופך להיות השליט. בעוד שבתקופת העובר צמיחת העובר מושפעת בעיקר מתנאי הסביבה התוך רחמית של העובר הרי שתקופת הגדילה בגיל הינקות מושפעת בעיקר מגורמים גנטיים של הילד באשר לקצב הגדילה שלו.
כתוצאה מכך תינוקות שנולדו בממדים קטנים יחסי לפוטנציאל הגנטי שלהם מאיצים את קצב גדילתם , ואילו תינוקות שנולדו גדולים יחסית לפוטנציאל הגנטי שלהם מאיטים את קצב גדילתם. הדבקת הפערים מתרחשת מגיל 2-3 חודשים ועד גיל שנה וחצי עד שנתיים. בסיום תקופה זו הילד נמצא בקו הגדילה לאורכו הוא אמור לגדול לכל אורך תקופת הילדות שלו.
גם במהלך קפיצות התפתחות עלולים להיווצר שינויים בהרגלי האכילה והשינה של התינוק כיוון שכל צעד התפתחותי חדש שהתינוק חווה כפי שהוא גורם לנו להתרגשות רבה כך גם להם, כשהם מבינים שהם יכולים לעשות דברים חדשים זה מרגש אותם מאוד, נוצר בגופם אדרנלין שמקשה עליהם להיכנס לשינה ומשבש את סדר יומם.
קפיצת גדילה שונה בין תינוק לתינוק ומתאפיינת בסממנים שונים, הן מבחינת ביטויי התופעה והן מבחינת הזמן שבו היא מתרחשת. יחד עם זאת ניתן לראות פרקי זמן שכיחים שבהם קפיצת הגדילה מתרחשת: בגיל עשרה ימים, בגיל שלושה שבועות, בגיל שישה שבועות, בגיל 3 חודשים ובגיל חצי שנה. היא נמשכת לרב ימים בודדים.
אם נדמה כי היא נמשכת זמן רב לאחר מכן כלומר התינוק ממשיך להיות חסר מנוחה, לדרוש אוכל בכמויות הולכות וגדלות, לישון בצורה לא סדירה , ייתכן שישנה כאן בעיה רפואית, ולא קפיצת גדילה בלבד. במקרים כאלו מומלץ לפנות לרופא הילדים להתייעצות.
או מלאו פרטיכם ואצור קשר בהקדם:
לא נדרשת הכנה מיוחדת מעבר להיכרות עם המושג הזה של קפיצת גדילה. המודעות לכך יכולה להפחית את רמת החרדה של ההורה כשמופיעים השינויים שהוזכרו וכדי לתת את המענה הנדרש לילד באותה תקופה.
חשוב בשלב זו לא לטעות ולחשוב שאין מספיק חלב לאם ולהפסיק להיניק. אם יש ספק בקשר לכך מומלץ להיוועץ עם יועצת הנקה. בזמן קפיצת גדילה חשוב לפתח רגישות הורית למצבו של הילד ולהיות קשוב לצרכיו, לנסות להקל עליו, להקנות הרבה מגע, חום ואהבה. הם זקוקים לקרבה שלנו. ככל שנעניק להם יותר חום ואהבה ונספק את צרכיהם כך הם יעברו את התקופות המאתגרות בקלות יותר, ויחושו תחושת ביטחון ושלווה.
בתקופות אלה שהעומס יכול להיות רב יותר על ההורה, ניתן להיעזר בבן / בת הזוג ולחלוק את העומס או אפילו להיעזר בקרוב משפחה אחר. בתקופה הזו מומלץ לחלוק את העומס במכלול מטלות הקשורות בילד כמו החלפת טיטול או טיול, על מנת להימנע ממצב של תשישות או שחיקה בימים אלה בהם העומס גדול יותר . ניתן להיעזר במנשאים שונים בהתאם לגילו של הילד. המנשא מאפשר לילד לחוות קרבה פיזית, מגע וחום ובאותה עת לתת להורים פניות לידיים לעסוק בפעילות אחרת.
קפיצת גדילה מזהים לפי שינויים שמתרחשים באחד או יותר משלושה התחומים הבאים:
אכילה: לרב זהו הסימן השכיח והעיקרי שבו הילד מבקש לאכול הרבה יותר ממה שאכל עד לאותו שלב, לפעמים אפילו מכפיל את כמות הארוחה. הילד כבר אינו שבע עבור אותה כמות של ארוחה. בנשים מיניקות ניתן לראות כי התינוק פשוט ממשיך לינוק עוד ועוד, בתדירות גבוהה. באמהות מיניקות חשוב שלא לטעות ולחשוב שאין להם מספיק חלב להניק, זו פשוט הדרך של התינוק לייצר לעמו יותר חלב בעזרת יניקה תכופה.
שינה: דפוסי השינה של התינוק משתנים. הוא עשוי לישון הרבה יותר מבעבר, או לחלופין – לישון פחות. גם שינויים בשעות השינה עשויים להעיד על קפיצת גדילה מסוימת. גם תינוקות שלא יונקים עשויים לשנות את הרגלי השינה. פעולת האכילה המוגברת יכולה לעייף את התינוק.
שינויי התנהגות: בקפיצת גדילה התינוק בד"כ עצבני יותר, תלותי יותר, נמצא בחוסר מנוחה ורוצה קרבה מוגברת ( שמתבטאת בלהיות הרבה יותר זמן על הידיים, צורך בערסול או חיבוק) כי הוא מחפש מגע, קרבה וחום.
האם יש הבדל בין קפיצת גדילה אצל תינוקות יונקים לבין קפיצת גדילה אצל תינוקות שאוכלים תמ"ל ?
מבחינת הילד אין הבדל בין קפיצת גדילה אצל תינוקות יונקים לבין קפיצת גדילה אצל תינוקות שאוכלים תמ"ל. ההבדל היחיד הוא במידת העומס שנופל על האם המיניקה בהשוואה לאם שיכולה לתת תמ"ל ואז היא יכולה לחלוק את מתן התמ"ל עם בני משפחה נוספים.
עיצוב: לוטה עיצובים
בניה: משה סופר
קידום: מדיה גרופ
נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט
