ילדים מגיל לידה ואילך רוכשים מיומנויות שונות במגוון תחומים: בתחום הרגשי, בתחום התקשורתי, בתחום התנועתי, בתחום החברתי, בתחום השכלי ועוד. הכישורים הנרכשים האלה נקראים אבני דרך התפתחותיות. לכל אבן דרך כזו מוקצה פרק זמן מסוים, שבמהלכו על הילד לרכוש מיומנות זו.
רכישת המיומנות בפרק הזמן שנקבע מעידה על התפתחות תקינה. לעומת זאת, כאשר יש פער בזמן בין המצוי לרצוי, הרי שקיים עיכוב התפתחותי באותה מיומנות ובתחום שמיומנות זו שייכת אליו.
במקרים של חשד לעיכוב, יש לערוך אבחון התפתחותי. אבחון זה בודק את מכלול תחומי ההתפתחות של הילד שכוללים מוטוריקה גסה ועדינה, כישורי משחק, דיבור, שפה ותקשורת, מיומנויות שכליות (תפיסה חזותית, תפיסה מרחבית, תפיסה חשבונית ועוד) והיבטים רגשיים, התנהגותיים וחברתיים.
חשוב לבצע אבחון התפתחותי בכל שלב שבו עולה חשד לקיום פער בין המיומנות הנרכשת הרצויה לבין מיומנות המצויה בפועל.
המושגים "דגל אדום" או "נורה אדומה" מתייחסים ברפואה למצבים בתחומי ההתפתחות השונים שמחייבים אבחון התפתחותי. אבחון כזה נדרש למשל כאשר חלה נסיגה בהתפתחות, כלומר כאשר ילד שכבר רכש מיומנות מסוימת, מפסיק לפתע לבצע אותה ולמעשה חוזר אחורנית מבחינת ההתפתחות שלו.
מצב נוסף שדורש אבחון הוא כאשר ילד אינו מבצע פעולה כלשהי שהיה אמור לבצע לפי גילו. כך למשל, מצב שבו ילד אינו זוחל בגיל שנה או אינו הולך בגיל שנה וחצי, הוא דגל אדום בתחום המוטורי לגילים שצוינו. מוטב לעשות אבחון התפתחותי גם במקרים נוספים שעולה בהם ספק באשר להתפתחות התקינה של הילד.
לעיתים החשד לעיכוב התפתחותי עולה במסגרת המעקב בטיפת חלב. כיום לצערי בטיפות חלב רבות המעקב מסתיים לקראת גיל שנתיים-שלוש, בתום החיסונים שניתנים בטיפת חלב.
חשד לבעיה התפתחותית יכול לנבוע גם מתצפית של בני משפחה, מהתרשמות של צוות חינוכי בגן הילדים או בבית הספר או מחוות דעת של אנשי מקצוע במרכזי טיפול בילד.
המודעות לתחום זה חשובה ביותר. יש לזכור כי ביקורים אצל רופאי ילדים בקהילה מתקיימים בדרך כלל בעת מחלה או סימפטום וכי המציאות הנוכחית, שבה מוקצה לרופאים זמן מצומצם ביותר עבור כל מטופל, אינה מאפשרת להם להקדיש את תשומת הלב הראויה למצבו ההתפתחותי של הילד.
אבחון התפתחותי מורכב מהערכה מעמיקה של כישורי הילד במכלול התחומים. האבחון מתבצע על ידי מומחה מקצועי כגון פסיכולוג התפתחותי, רופא ילדים התפתחותי או נוירולוג ילדים.
האבחון יכול להתבצע במכונים להתפתחות הילד של קופות החולים השונות או במסגרת פרטית.
קיים גם צוות מקצועי פרא-רפואי שיכול לבצע הערכה כאשר החשד לעיכוב ההתפתחותי הוא בתחום התפתחותי ספציפי בלבד. כך למשל, קלינאי תקשורת יכולים לבצע הערכה שפתית ותקשורתית, מרפאים בעיסוק יבצעו הערכה בתחום שלהם, פסיכולוגים או עובדים סוציאליים יבצעו הערכה בתחום הרגשי ופיזיותרפיסטים בתחום המוטורי.
לאורך שש-עשרה שנות עבודה במכונים להתפתחות הילד במסגרת הציבורית, למדתי כי לעיתים הבדיקה ההתפתחותית במסגרת מרפאה אינה מהימנה מספיק. זאת בשל חוסר שיתוף פעולה מצד הילד, שחושש לא פעם מהמסגרת הלא-מוכרת ומהתנסות שזרה לו.
על כן, בשנים האחרונות התחלתי לבצע הערכה התפתחותית בביתו של הילד, בסביבה הטבעית והמוכרת לו. נוכחתי שבמסגרת זו רוב הילדים חשים בנוח ונוטים יותר לשתף פעולה.
לצורך האבחון אני משתדל להשתמש בצעצועים ובחפצים שיש בבית. בנוסף לכך, אני מביא איתי מזוודה שמכילה משחקים ומטלות שתואמים את גילו של הילד. המתכונת הזו מאפשרת לי גם לאסוף מידע מכל התא המשפחתי הגרעיני וכך לקבל תמונה מלאה יותר. לבסוף, מניסיוני, אבחון בצורה זו מקל גם על ההורים. האווירה בבדיקה היא משפחתית והתחושה שהילד עומד בפני מבחן כלשהו פוחתת במידה ניכרת. עקב כך, גם הלחץ של ההורים לצד חרדה אפשרית של הילד פוחתים.
תוך פרק זמן של כשבוע אני מעביר להורים חוות דעת מפורטת ועונה לשאלות שמתעוררות בעקבות חוות דעתי.
עיצוב: לוטה עיצובים
בניה: משה סופר
קידום: מדיה גרופ
נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט
