-
הפרעה נוירולוגית התפתחותית שפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים כגון קריאה, כתיבה וחישוב ומפריעה לרכוש ולבטא ידע ומיומנויות בתחום הלימודי והאקדמי ביחס לאחרים בני אותו הגיל ובעלי אותה רמת משכל.
כיום נדרשת ספציפיות בהגדרה של הפרעת למידה ולא די בהגדרה של הפרעת למידה באופן כללי.
הקושי נמשך גם לאחר שנתקבל סיוע מתמשך. כך נעשית הבחנה בין קשיי למידה להפרעת למידה.
ההפרעה הזו אינה תוצאה של חוסר אינטליגנציה או חוסר מאמץ ללמידה אלא מצב נוירולוגי מולד שמתבטא בליקוי ספציפי בתפיסה או בעיבוד המידע באופן מדויק ויעיל.
ההגדרה מ2008 על פי חוק זכויות התלמידים עם לקות למידה מגדיר לקות למידה כ"לקות שמשליכה על תהליכים קוגניטיביים ובאה לידי ביטוי בקשיים משמעותיים שאינם תואמים את הצפוי בגילו של בעל הלקות ברכישת מיומנויות או בשימוש בכישורים של קשב וריכוז, שפה, קריאה, כתיבה, המשגה, תפקוד ניהולי או יכולות חישוביות, חברתיות או רגשיות אבל שאינן נובעות כתוצאה מפגיעה חושית, לקות מוטורית, פיגור כלי, מוגבלות נפשית או תנאים חיצוניים כגון חסך תרבותי, סביבתי או חברתי-כלכלי".
בישראל שיעור לקויי למידה בגיל בית ספר הוא כ10% מהתלמידים. חשוב איתור מוקדם של לקות למידה כדי לתת תמיכה והדרכה מתאימים לילד ולמשפחתו ותיווך למסגרת הלימודית. כשהלקות לא מזוהה הדבר עשוי לגרום להישגים לימודיים נמוכים, כישלונות חוזרים ותגובות שליליות מצד המסגרת הלימודית. יש הכוללים את הפרעת הקשב בתוך לקויות למידה. -
לקות למידה יכולה להיות אחת או יותר מהבאות:
דיסלקציה – קושי בקריאה, בלבול בין מלים בסיסיות בזמן הקריאה, שגיאות איות באופן עקבי, שגיאות לשוניות תכופות, סלידה מקריאה, הימנעות מקריאה בקול.
דיסגרפיה – קושי בכתיבה, סלידה מציור וכתיבה.
דיסקלקוליה – קושי בחשבון, הנדסה ובמתמטיקה (כולל קושי בהיגיון מתמטי ובביצוע חישובים)
לקות למידה בלתי מילולית – קושי שבו לא נפגעת יכולת ההבעה המילולית של האדם אלא היכולות הביצועיות שלו ובאופן ההתנהלות שלו.
לקות למידה בעיבוד חזותי – קושי בהבנת תרשים, שרטוט או דיאגרמה, קושי בעיבוד ובתפיסה של תקשורת חזותית.
בנוסף ניתן לזהות קושי בהבעה בכתב, קושי בהבנת הנשמע או הבנת הנקרא, קושי להפיק משמעות מהטקסט ולהבין שאלות, צורך בשימוש בעזרים חזותיים לשם למידה, קושי בלמידה על חומר חדש , למידה איטית של מיומנויות חדשות. -
ישנם אבחונים פורמליים לאיתור לקויות למידה שנקראים אבחונים דידקטיים או פסיכו-דידקטיים שמבוצעים על ידי אנשים שהוסמכו לכך.
מטרת האבחון היא למפות קשיים, כישרים וסגנונות למידה. האבחון מאפשר קבלת סיוע והתאמות מגופים רשמיים כמו משרד החינוך.
אבחון דידקטי תקף ל 3 שנים ואבחון פסיכו-דידקטי תקף ל 5 שנים. האבחון מאפשר בניית תוכנית עבודה מותאמת אישית ללקות של הילד. -
הוראה מתקנת שפירושה הקניית אסטרטגיות למידה שמנסות לעקוף את הקשיים ו/או לתת אמצעי עזר וכלי עבודה יעילים להתמודדות עם הלקות ולצמצם את הפערים הלימודיים.
הקדשת זמן ייעודי לשם למידה שמתבטא בקבלת שעות פרטניות בתוך המסגרת החינוכית שמוקדשת למטרה זו.
לעתים נדרשים התאמות בהתאם לאופי וחומרת הלקות כגון שימוש במחשבונים, הקראת שאלות ותוספת זמן לעבודה על משימות/ מבחנים.
לעתים נדרשת למידה בצורה שונה מהמקובל או בדרך לא פורמלית. -
רשימת ספרים:
יש לי ילד אחר – על הורות לילדים לקויי למידה, קשב וריכוז, מינקות ועד בגרות מאת עירית חגי ויהודה חגי, הוצאת מודן.כל ילד חושב אחרת מאת ד"ר מל לוין, הוצאת מודן.
חשיבה על חשיבה מאת פרופ' שלמה קניאל מאת הוצאת מנדלי מוכר ספרים ברשת.
בלמידה מתמדת מאת ג'ון הולט, הוצאת פראג.
לקויות למידה לא מילוליות (NLD) מאת פמלה ב. טנגווי הוצאת
ספר האסטרטגיות ללמידה – ללמוד איך ללמוד מאת פרופ' שלמה קניאל, הוצאת מטח.
המדריך ללמידה – כיצד לשפר כישורים והישגים לימודיים מאת ד"ר חנוך פארן, הוצאת כתר.
ללמוד מלקויי למידה על פסיכולוגיה אחרת מאת ד"ר נויה ספקטור הוצאת קריאה בצבעים.
