-
הפרעה נוירולוגית התפתחותית לרב חבויה אך שכיחה שמשמעותה שילד חווה קשיים בשימוש בשפה כלומר בהבעת שפה ו/או בהבנת שפה.
כישורי השפה של ילדים עם DLD מאחרים אחרי אלה של ילדים בני גילם למרות שהם בעלי אותה רמת משכל.
הפרעה זו לא נובעת עקב פגיעה בשמיעה או בחוש אחר, ללא חוסר תפקוד מוטורי או בעיה רפואית או נוירולוגית אחרת וגם לא קשורה לטראומה קשה.
הלקות יכולה לגרום לקשיי תקשורת ולהשפיע לרעה על התקשורת בחיי היום-יום במשפחה, בלימודים ובעבודה.
שכיחותה זהה בקרב חד לשוניים ודו לשוניים. כ7%-10% מהילדים בגילאי 4-5 שנים עם הפרעה שפתית התפתחותית.
חשוב איתור מוקדם של הפרעה זו תוביל להתערבות מוקדמת שתוביל לשינוי משמעותי.
הפרעה זו משפיעה על נושא האוריינות ויכולת הקריאה והבנת הנקרא בשלב מאוחר יותר. -
הילד מתקשה ברכישת השפה לצד קשיים בדיבור.
קיימים קשיים שונים בתחום השפה שכוללים קשיים בתחביר, בהטיות פעלים, בארגון המסר המילולי, קשיים בהפקת צלילים ובהגייה, השמטת הברות ממלים, קשיים בהחלפת צליל בצליל אחר, ליקויים במובנות הדיבור, שימוש באוצר מלים דל ביחס לבני גילו של הילד.
יתכנו קשיים בשימוש נכון בשפה במצבים חברתיים כדוגמה קושי בניהול דיאלוג או קושי בשמירה על נושא השיחה. -
האבחון נעשה לרב על ידי קלינאי תקשורת שהוסמכו לכך בעזרת מבחנים פורמליים שבהם מעריכים את כישורי השפה השונים ביחס לגיל הילד. הפרעה זו אינה ניתנת לפני גיל שנתיים.
-
אין טיפול תרופתי. במקרים אלה הטיפול השפתי נעשה על ידי קלינאי תקשורת בהתאם לקשיים הספציפיים. הטיפול כולל תרגילים לשיפור ההגיה ומובנות הדיבור.
הרחבת אוצר מלים נעשית על ידי עידוד לקריאה, לשיחות משותפות ולחשיפה שפתית רבה ומותאמת לילד.
לעתים יש להסתייע בעזרים חזותיים או פלט קולי שמסיע לתקשורת של הילד.
נדרש שיתוף פעולה בין המטפל, ההורים והמסגרת החינוכית שבה נמצא הילד. -
שפה וקוץ בה: לקויות תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים מאת אניטה רום בתיה צור וורדה קריזר, הוצאת מכון מופ"ת.
