• לקות נוירולוגית – התפתחותית המתבטאת בקשיי קשב, קשיי ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות בדרגות חומרה שונות. ניתנת לאבחון החל מגיל 4 שנים.
    שכיחותה בקרב ילדים בגילאי הגן נע בין 2%-6% ובגילאים 5 עד 17 שנים נעה בין 5 % -10% עם שונות גיאוגרפית בין מדינות שונות בעולם. בבסיס ההפרעה הזו חסר של הנוירוטרנסמיטר (החומר שמוביל חשמל) דופמין במרווח הסינפסה בין שני תאי עצב. האטיולוגיה (הסיבה) להופעת לקות זו אינה ידועה. ידוע שישנם גורמים שיכולים להגביר את הסיכון להופעתה שכוללים גורמים מולדים (לדוגמה חשיפת עובר טבק / אלכוהול / תרופות מסוימות במהלך ההיריון, משקל לידה נמוך מדי בצורה משמעותית ופגות, סיפור משפחתי של הפרעת קשב) וגורמים סביבתיים (רמות גבוהות של עופרת, חשיפת יתר למסכים).
    קיימת חשיבות רבה לאבחון הלקות בשלב המוקדם שלה על מנת למנוע החמרתה והשלכות בתחום החברתי, הלימודי והתעסוקתי בעתיד.

  • מחולקים לפי 3 קבוצות עיקריות:
    קשיי קשב: הילד מתחמק ממשימות שדורשות מאמץ מחשבתי, לא מתמיד או מתקשה לסיים מטלה שהתחיל. הילד לא מקשיב לנאמר לו, מתקשה להתרכז בפעילות, מוסח בקלות מכל מיני גורמים, מרבה בשגיאות כי הוא ממהר ולא שם לב לטעויות. מתקשה לזכור הוראות, מתקשה לעבוד לפי רצף של פעולות. הילד מתקשה לשמור על סדר / ארגון דברים ו/או מתקשה בארגון הזמן ( שלא כתוצאה מהתנגדות או חוסר הבנה), חולמני ומרבה לאבד או לשכוח חפצים.

    פעלתנות יתר / היפראקטיביות: פעילות אקטיבית מוגזמת כאשר היא איננה מתאימה, חוסר מנוחה קיצוני, דברנות רבה, הילד עובר מהר מדי מפעילות לפעילות. ממצה מהר מדי פעילות מסוימת, הילד נראה כאילו הוא מופעל על ידי מנוע שלא ניתן להפסיק, ילד עם אנרגיה בלתי פוסקת, לא מצליח להעסיק את עצמו בפעילות שקטה.

    אימפולסיביות: הילד פועל באופן מידי ללא חשיבה מקדימה, פועל באופן חפוז מבלי להתייחס להשלכות של התנהגותו, מתקשה לדחות סיפוקים מידיים, מתקשה להתנגד לפיתויים, מתקשה להשהות תגובה, לא מצליח להמתין לתור שלו, מתפרץ לשיחה של אחרים.

  • האבחון הינו קליני כלומר בעזרת שאלות שנעשות על ידי איש מקצוע שהוסמך לכך. אין בדיקת דם או הדמיה או בדיקה ספציפית אחרת שמאבחנת את הלקות הזו. המאפיינים של לקות זו צריכים להימשך מעל חצי שנה ולהפריע לתפקוד היומיומי של הילד. קיימת אבחנה מבדלת כלומר קיימות אבחנות נוספות אחרות עם אפיונים שבחלקם יכולים להידמות להפרעת קשב ויש לקחת אותן בחשבון ולדעת לשלול אותם או לאשרר אותם. לעתים נדרשים בדיקות עזר משלימות (כמו מבחן קשב ממוחשב, אבחון דידקטי או אחר).

  • הטיפול שהוכח כיעיל בילדים מגיל 6 ואילך הינו טיפול תרופתי שכולל בתוכו מספר קבוצות. העיקריים שבהם הם נגזרות של מתיל-פנידאט (כדוגמת ריטלין) או אמפטמינים (כדוגמת אדרל) או סטטרה. יש להתאים באופן אישי את התרופה הספציפית והמנון המתאים בהתאם למכלול שקולים.

    בנוסף ישנם טיפולים שכוללים: טיפולים רגשיים (פרטניים, קבוצתיים או משפחתיים) כדי לשפר את ההשלכות של הפרעת קשב ולתת מענה לחלק ממאפייני הלקות, טיפולים של ריפוי בעיסוק מסוג POET או FUN-COG, הקניית מיומנויות שמשפרות את התפקודים הניהוליים. טיפולים התנהגותיים שנועדו להשהות זמן תגובה, הקניית אסטרטגיות למידה כדי לשפר את יכולת הסדר והארגון של מטלות בחיי היום-יום.

  • רשימת ספרים:

    לשלוט ב-adhd מאת ראסל א' בארקלי, הוצאת גלילה- הוצאה לאור.

    לחיות עם הפרעת קשב וריכוז בעריכת פרופ' איריס מנור ופרופ' שמואל טיאנו, הצאת דיונון.

    אנשי הקשב לחיות טוב יותר עם הפרעת קשב מאת ד”ר שירלי הרשקו

    ADHD – אי שקט בריא מאת ד"ר פינקי פיינשטיין בהוצאת אורנית.

    בלי ריטלין מאת ד"ר ג'יי גורדון עם ג'ניפר צ'אנג הוצאת פוקוס.

    הורות יוצאת מן הכלל ל-adhd מאת ד"ר אדווארד מ. האלוויל, הוצאת אמציה.

    D(H)AD הפרעת קשב ריכוז במבוגרים מאת ענת קורת בהוצאת כתר.

    ועוד ספרים תוכלו למצוא כאן

אבחנות התפתחותיות